הודעה או הונאה

בשעשועון הזה לא כדאי להפסיד

טיפים ומידע חשוב בהמשך הדף
כלל עצירה

מבקשים מכם קוד, אישור, התקנת אפליקציה או העברת כסף בדחיפות?

  1. עצרו
  2. נתקו
  3. בדקו בעצמכם בערוץ רשמי

איך לזהות ולמנוע
הונאות פיננסיות ברשת

הודעת הונאה יכולה להיראות אמינה, להיות כתובה בשפה תקינה ואף להגיע ממספר או מחשבון שנראים מוכרים.
היו ערניים במיוחד לבקשה דחופה למסור פרטים, ללחוץ על קישור, להתקין יישום, לאשר פעולה או להעביר כסף.
בכל ספק, עצרו ופנו בעצמכם לגוף הרלוונטי בערוץ הרשמי.

  • קיבלתם הודעה עם קישור לביצוע פעולה בחשבון? אל תסתמכו על שם השולח או על מראה ההודעה. פתחו בעצמכם את האפליקציה הרשמית או את האתר הרשמי של הגוף הרלוונטי, ובדקו אם נדרשת פעולה.

  • עדכנו את תוכנות האבטחה
    והגדירו סיסמאות חזקות

  • קיבלתם בקשה דחופה להעברת כסף, גם מאדם שאתם מכירים? אמתו את הבקשה בשיחה למספר שמור ומוכר, ולא באמצעות פרטי הקשר שנמסרו בהודעה.

  • לא מוסרים קוד חד־פעמי לאף אחד, אף פעם.
    אל תמסרו למי שפנה אליכם סיסמה, קוד סודי או קוד אימות חד-פעמי. אם נדרשת הזדהות, נתקו את השיחה ופנו בעצמכם לבנק או לחברת כרטיסי האשראי באמצעות ערוץ רשמי ומוכר.

אזהרות הונאה ואבטחת מידע

  • הגורמים העוינים יכולים לבקש מבעלי החשבון ו/או כרטיס האשראי לשלוח או למסור פרטים אישיים, קוד סודי ומידע פיננסי שיאפשר להם למשוך כספים מהחשבון, או להשתמש בכרטיס האשראי או לבצע העברות כספים בשמם

  • הגורמים העוינים עשויים להשתמש באיומים, אסטרטגיית הפחדה ולחץ על מנת לקבל את המידע המבוקש

  • גורמים עבריינים מתחזים לנציגים של בנקים, חברות כרטיסי אשראי, בנק ישראל ומשטרת ישראל

  • הגורמים העוינים יכולים לפנות ללקוחות באמצעות שיחות טלפוניות, שליחת מסרונים או דואר אלקטרוני

5 כללים שיגנו
על הכסף שלכם בנייד

כדי להגן על חשבון הבנק ועל כרטיס האשראי שלכם ושלכן במהלך שימוש במכשירים ניידים, עקבו אחר ההמלצות הבאות:

  1. נעלו את המכשיר באמצעות קוד גישה. כאשר זמין, העדיפו אימות ביומטרי כגון זיהוי פנים או טביעת אצבע.

  2. אל תשמרו סיסמאות ופרטי כניסה בדרכים לא מאובטחות, כמו קובץ גלוי, פתקים לא מוגנים או צילום מסך. במידת הצורך, השתמשו במנהל סיסמאות מאובטח.

  3. השתמשו בסיסמאות שונות עבור אתרים שונים.

  4. עדכנו את מערכת ההפעלה והאפליקציות, הפעילו נעילת מסך ואימות נוסף כשאפשר. הימנעו מביצוע פעולות פיננסיות רגישות ברשת Wi-Fi ציבורית לא מהימנה. מחיקת מסרונים אינה תחליף להגנה על החשבון.

  5. התקינו אפליקציות רק מחנויות רשמיות, בדקו את שם המפתח ואת ההרשאות, ואל תתקינו אפליקציה או כלי שליטה מרחוק לפי הוראות אדם שפנה אליכם.

שכבות הגנה נוספות

אימות מתקדם וביומטרי

שימוש באמצעי אימות מתקדמים יכול לצמצם משמעותית את הסיכון להשתלטות על חשבונות ולשימוש לרעה בפרטים אישיים. מומלץ להפעיל אימות ביומטרי, כגון זיהוי פנים או טביעת אצבע, וכן אימות רב-שלבי (Multi-Factor Authentication) כאשר אפשרויות אלו זמינות.

זכרו:

  • העדיפו אימות ביומטרי על פני סיסמאות פשוטות או קודים קבועים.
  • הפעילו אימות נוסף לחשבונות פיננסיים, דואר אלקטרוני ושירותים רגישים אחרים.
  • אל תאשרו בקשות אימות שלא יזמתם בעצמכם.
  • בעת החלפת מכשיר או עדכון פרטי גישה, ודאו שהפעולה מבוצעת בערוצים הרשמיים של הגוף הרלוונטי.

אמצעי אימות מתקדמים אינם מבטלים לחלוטין את הסיכון להונאה, אך הם מוסיפים שכבת הגנה חשובה המקשה על עבריינים להשיג גישה לחשבונות ולמידע אישי.

התראות על עסקאות

הפעילו התראות על עסקאות ופעולות בחשבון ככל שהשירות זמין. אם התקבלה התראה על פעולה שאינכם מזהים, בדקו מיד באפליקציה הרשמית ופנו לבנק או לחברת כרטיסי האשראי.

זיהוי אתרים

סמל מנעול בדפדפן אינו מוכיח שהאתר אמיתי. בדקו היטב את שם המתחם, והעדיפו להיכנס לאתר הבנק או חברת כרטיסי האשראי דרך כתובת שמורה או האפליקציה הרשמית.

סוגי הונאות נפוצים

  • הונאות רומנטיות

    נוכלים יוצרים קשר דרך רשתות חברתיות או אתרי היכרויות, בונים לאורך זמן מערכת יחסים המבוססת על אמון ורגש, ולאחר מכן מבקשים כסף, הלוואה או סיוע כספי בטענות שונות כגון מצב חירום רפואי, קשיים כלכליים או צורך במימון נסיעה.

  • גניבת זהות

    גניבת זהות מתרחשת כאשר גורם עברייני משיג מידע אישי של אדם, כגון מספר תעודת זהות, פרטי חשבון בנק, סיסמאות או פרטי כרטיס אשראי, ומשתמש בהם לצורך התחזות וביצוע פעולות ללא ידיעתו או הסכמתו.

  • הונאות באפליקציות תשלום

    נוכלים מנסים לשכנע קורבנות להעביר להם כסף באמצעות אפליקציות תשלום או ארנקים דיגיטליים, לעיתים באמצעות התחזות לנציגי שירות, למוכרים, לקרובי משפחה או לקונים בעסקאות יד שנייה.

  • הונאות טלפוניות (Vishing)

    בהונאות טלפוניות נוכלים מתקשרים ומתחזים לנציגי בנק, חברת אשראי, משטרה, חברת תקשורת או גוף מוכר אחר, במטרה לגרום לכם למסור מידע אישי, קודי אימות או לבצע פעולות בחשבון.

העוקץ הרוסי

התחזות לנציגי בנק, חברת אשראי, משטרה או גוף רשמי

מתחזה עשוי לטעון שכספכם בסכנה ולדרוש פעולה מיידית. לעיתים הוא מבקש סודיות, העברה ל"חשבון בטוח", מסירת קוד, התקנת אפליקציה או מסירת כסף לשליח. אין לבצע פעולות על סמך שיחה נכנסת. נתקו ובדקו מול הגוף הרשמי.

  1. התרעה

    המתחזה מעלה את החשד שהכסף של הקורבן בבנק בסכנה, ומציע לעזור לו להגן על כספו

  2. הסודיות

    המתחזה מבקש מהקורבן לשמור על הסודיות, ולא לדווח על השיחה למשטרה או לבנק

  3. השלב הבא

    מתחזה נוסף מתקשר אל הקורבן, הפעם מהצד של הבנק, ומבקש ממנו למסור את פרטי הזיהוי שלו, כדי להביא למניעת הפריצה הצפויה

  4. הונאה

    לאחר מכן, הקורבן מתבקש למשוך מזומנים ולהעבירם לידי שליח, או להפקיד אותם בחשבונות נפרדים. כך, הכסף מגיע לידי המתחזים

לעולם אל תמסרו למתקשר סיסמה או קוד אימות שנועד לאשר פעולה, ואל תאשרו תשלום או פעולה שלא יזמתם. אם מתקשר מציג עצמו כנציג מוסד פיננסי ומבקש מידע רגיש או פעולה דחופה, סיימו את השיחה וחזרו למספר הרשמי.


אם אתם חושדים שאתם נמצאים במצב של הונאה – התייעצו עם פקידי הבנק שאתם מכירים, נציגי מוקדי חברות כרטיסי האשראי, בני משפחה וכדומה.
מתחזים עשויים לנסות לבודד אתכם – אל תישארו עם החשד לבד.

הונאות עכשוויות: כך תזהו ותגיבו

נוכלים מעדכנים את השיטות שלהם כל הזמן. אלה התרחישים הנפוצים היום – והמלצות לפעולה ולהתמודדות.

חשוב לזכור

על מנת לשמור על המידע האישי והחסוי שלכם, יש לפעול בזהירות רבה ולהימנע מלמסור פרטים לגורמים לא מוכרים.

לבסוף, חשוב לציין כי ההגנה הטובה ביותר מפני הונאות פיננסיות ברשת היא המידע ודרך הפעולה שלכם ושלכן, לכן, חשוב להשקיע זמן בלמידת הטיפים וההמלצות ויישומן.

  • מסרו פרטי זיהוי אך ורק לאחר ביצוע שיחה חוזרת ביוזמתכם למקורות המוכרים והמאומתים שלכם בבנק או בחברת כרטיסי האשראי.

  • טעיתם ומסרתם מידע?
    פנו מיד לבנק או לחברת כרטיסי האשראי ודווחו על כך

  • אם יש ספק עדיף לא לענות להודעה מאשר להיכנס לקישור לא מאובטח

1/3

אנו מקווים שמידע זה תורם להבנת הסיכונים הקיימים ברשת ומלמד כיצד להגן על עצמכם, על חשבון הבנק שלכם ועל כרטיס האשראי שלכם. אל תהססו לחזור ולעיין במידע כשתרגישו צורך ושתפו את המידע עם אנשים אחרים שיכולים למצוא אותו שימושי.

לא מוסרים קוד חד־פעמי לאף אחד, אף פעם.

אל תמסרו פרטים רגישים בעקבות פנייה לא צפויה, גם אם הפונה מציג עצמו כנציג מבנק ישראל, הבנקים, חברות כרטיסי האשראי והמשטרה. לצורך אימות זהות או טיפול בחשבון, צרו קשר בעצמכם עם הגוף הרלוונטי דרך האפליקציה, האתר או מספר הטלפון הרשמי.

מוקדי ההונאות של הבנקים וחברות האשראי זמינים 24/7

נפלתם בהונאה? פעלו עכשיו

הונאות רבות ניתנות לבלימה או לצמצום משמעותי של הנזק אם פועלים מהר. צרו קשר מיד עם הבנק או חברת האשראי, דווחו על האירוע ופעלו לחסימת הגישה לחשבונות או לאמצעי התשלום שנחשפו.

  1. הפסיקו את הקשר ודווחו

    הפסיקו מיד את הקשר עם הפונה. פנו לבנק או לחברת כרטיסי האשראי דרך ערוץ רשמי. מוקדי הדיווח על הונאות שלהם זמינים 24/7. דווחו מה נמסר או בוצע.

  2. אבטחו ותעדו

    החליפו סיסמאות ממכשיר בטוח, בדקו פעולות שלא זיהיתם ושמרו תיעוד של ההודעות והשיחות. אם הותקנה תוכנת שליטה מרחוק, הפסיקו להשתמש במכשיר לפעולות פיננסיות עד לבדיקתו.

  3. דווחו גם לרשויות

    ניתן להגיש גם תלונה מקוונת במשטרת ישראל ולדווח למערך הסייבר הלאומי. פניות לרשויות אלה אינן מהוות תחליף לדיווח לבנק או לחברת כרטיסי האשראי.

הגנה מותאמת לכל קהל

סימני האזהרה ודרכי ההתגוננות משתנים בהתאם לשלב בחיים ולסוג הפעילות. בחרו את הקהל הרלוונטי עבורכם:

צעירים

הונאות נפוצות

צעירים חשופים במיוחד להונאות המתבצעות באמצעות רשתות חברתיות, אפליקציות מסרים, אתרי מסחר, מודעות יד שנייה, הצעות השקעה מפתות ומשרות עבודה מזויפות. עבריינים מנצלים את השימוש המוגבר בפלטפורמות דיגיטליות כדי לגנוב פרטים אישיים, להשתלט על חשבונות או לקבל כספים במרמה.

סימני אזהרה

  • הצעות לרווח מהיר או "הזדמנות שלא תחזור".
  • בקשה להעברת כסף לצורך קבלת תשלום.
  • קישורים שנשלחו בהודעה פרטית או בקבוצות.
  • בקשה לקוד אימות (OTP) שנשלח לטלפון.
  • פנייה מפרופיל חדש או חשוד ברשתות החברתיות.

איך מתגוננים?

  • לא מוסרים קוד אימות לאף גורם.
  • בודקים היטב את זהות המוכר או הקונה לפני ביצוע עסקה.
  • מפעילים אימות דו-שלבי ואימות ביומטרי בחשבונות ובאפליקציות התשלום.
  • נמנעים מהתקנת אפליקציות באמצעות קישורים שנשלחו בהודעות.
  • לא מעבירים כסף בעקבות לחץ או הבטחה לרווח מהיר.

מוגש מטעם פורום חינוך פיננסי בהובלת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, באמצעות איגוד הבנקים, המערכת הבנקאית וחברות כרטיסי האשראי